https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / זהר עם פירוש הסולם / בראשית / בראשית א' / מאמר נעשה אדם ג' תיב-תיז
- כתבי בעל הסולם / זהר עם פירוש הסולם / בראשית / בראשית א' / מאמר נעשה אדם ג' תיב-תיז
אות תיד
זהר
תיד) תו, נעשה אדם, קב"ה אמר לאלין, תתאי דאתו מסטרא דלעילא, רזא דשמא דא דסליק אדם, אדם מרזא סתימה עלאה, אדם: רזא דאתוון, דהא אדם כליל לעילא, וכליל לתתא, אד"ם: א' לעילא לעילא. ם סתימא, דאיהי ם מלםרבה המשרה. ד' תתאה, דסתימא במערב, ודא כללא דלעילא ותתא, אתתקן לעילא, אתתקן לתתא.
פירוש הסולם
תיד) תו נעשה אדם, קב"ה אמר לאלין תתאי דאתו מסטרא דלעילא רזא דשמא דא דסליק אדם. עוד יש לפרש הכתוב נעשה אדם, הקב"ה אמר, דהיינו שהמשיך, לאלו התחתונים הבאים מצד העליונים, את הסוד של שם הזה העולה במספר אדם. דהיינו השם מ"ה. כי אדם בגי' מ"ה. פירוש. עלאי הם ישסו"ת, שאין להם אלא ב' קוין ימין ושמאל בסוד חולם שורק, שהם מ"י אל"ה, והם סתומים. תתאי, הם זו"ן, שיש להם המסך דחירק, שה"ס המסך דשם מ"ה, שבסוד קומת החסדים היוצאת על המסך הזה, הוא מכריע בין ימין ושמאל דישסו"ת, ונפתחו ישסו"ת מסתימתם, ויוצאים בהם ג' מוחין חב"ד, שהם סוד תלת דנפקי מחד. (כנ"ל באות תי"ג) ובשביל זה גם הזו"ן זוכים באלו המוחין. כי כל השיעור שהתחתון גורם לעליון זוכה בו גם התחתון. שז"ס חד בתלת קיימא. וז"ס תתאי דאתי מסטרא דלעילא, כי זו"ן מבחינת עצמם אינם ראוים למוחין, אלא משום שגרמו יציאת המוחין למעלה בישסו"ת, ע"כ זכו בהם גם הם. וע"כ נבחנים זו"ן, שהמוחין שלהם באים מצד העליונים, ולא מצד עצמם. וכדרך שנאצלו המוחין דזו"ן מישסו"ת, כן נאצלת נשמת אדם הראשון מזו"ן. כי אחר שקבלו הזו"ן המוחין מישסו"ת ואו"א, ועלו אליהם והלבישו אותם, שפירושו שנעשו שוים לגמרי למדרגת או"א וישסו"ת, אז האצילו לאדה"ר בכל אותם הדרכים שאו"א האצילו אותם. כי עתה נחשבים זו"ן לעלאי ונשמת אדם לתתאי, וע"כ תחלה נתמעטו הזו"ן כמו ישסו"ת, והורידו אתוון אל"ה לנשמת אדם, ואח"כ העלו אותם חזרה למדרגתם, ואז עלתה עמהם נשמת אדה"ר. וכמו בישסו"ת כן נעשה עתה גם בזו"ן ב' קוין ימין ושמאל מ"י אל"ה, ואורותיהם נסתמים, ואדה"ר יש לו עתה המסך דנקודת החירק שהוא המסך דשם מ"ה, והוא מכריע בין ב' הקוין דזו"ן, ופותח אותם מסתימתם. ובשיעור הזה שנשמת אדה"ר גרם מוחין חדשים בזו"ן זוכה בהם גם הוא, ונמצא שיציאת המוחין לנשמת אדה"ר, היה ג"כ בסוד תתאי דאתו מסטרא דלעילא.
וז"ש בביאור נעשה אדם קב"ה אמר, כלומר שהמשיך מוחין לאלין תתאי דאתו מסטרא דלעילא, שה"ס התחתונים הנושאים את מסך דחירק, הראוים להכריע בין ב' הקוים שבהעליונים מהם, שמוציאים מוחין בעליונים וזוכים בהם גם הם, רזא דשמא דא דסליק אדם, סוד שם הזה העולה מ"ה כמספר אדם, כלומר סוד קו האמצעי הנושא מסך דחירק משם מ"ה, המכריע בעליונים ומושך מהם גם לעצמו כנ"ל, שבסוד הזה יצאה ונאצלה כל השלמות שבנשמת אדה"ר כנ"ל. כמו שמבאר והולך.
אדם מרזא סתימא עלאה, אדם רזא דאתוון דהא אדם כליל לעילא וכליל לתתא: אדם הוא מסוד סתומה עליונה שכולל בתוכו ב' הקוין מן העליונים דהיינו מישסו"ת, ימין ושמאל, שמטרם הכרעה דקו ג' היו סתומים כנ"ל. וכן אדם הוא סוד האותיות דהיינו שכולל בתוכו את קו האמצעי, שהוא בחינת התחתונים כולם, מכונים אותיות. כי העליונים נבחנים לטעמים ונקודות, והתחתונים לאותיות. שהרי האדם כולל בתוכו כל מה שלמעלה וכל שלמטה. כמ"ש לפנינו.
אד"ם: א' לעילא לעילא. ם' םתימא דאיהו ם' מלםרבה המשרה. ד' תתאה דסתימא במערב: ג' אותיות הן אד"ם: הא' שבשם אדם רומזת למעלה למעלה דהיינו לאו"א עלאין שמהם נמשך קו ימין מ"י. ם' סתומה שבהשם אדם היא הם, של הכ' לם' רבה המשרה, שמ' זו אע"פ שהיא באמצע התיבה מ"מ המסורה הוא לכתבה בם' סתומה כמו בסוף התיבה והיא רומזת לישסו"ת, שמהם נמשך קו שמאל אל"ה. ד' התחתונה שבשם אדם, שהיא סתומה במערב, דהיינו שד' זו כלולה בהנוקבא שמחזה ולמטה דז"א הנקראת מערב, היא רומזת לסוד המסך דחירק, שהנוקבא המכונה מערב נושאת אותו, שעל ידו יוצאה קומת החסדים ונעשה לקו אמצעי ומכריע, בין ימין שהוא א' דאדם, ובין שמאל שהוא ם' דאדם. ודא כללא דלעילא ותתא וזה כלל המוחין שלמעלה ושלמטה. כי בג' דרכים אלו יוצאים המוחין בישסו"ת וזו"ן, וכן יוצאים בנשמת אדה"ר. אתתקן לעילא אתתקן לתתא אחר שנתקנו למעלה בזו"ן ע"י הכרעת המסך דאדם, נתקנו ג"כ למטה באדם עצמו. כי כל שיעור הארה שהתחתון גילה למעלה זוכה בה גם הוא.