זהר

תיד) בגיני כך, כל אינון חמשא יומין שליטין ביומייהו, ואשתכח ביה, מה דקבילו, ויומא שתיתאה אשתכח ביה יתיר. ואזלא הא, כהא דאמר רבי אלעזר, מאי דכתיב יום הששי, ולא אתמר הכי בכל שאר יומין. אלא הכי אוקמוה, הששי. דאזדווגא ביה מטרוניתא. לאתקנא פתורא למלכא, ובג"כ, אשתכחו ביה תרין חולקין, חד ליומיה, וחד לתקונא, בחדוותא דמלכא במטרוניתא.

פירוש הסולם

תיד) בגיני כך כל וכו': משום זה, כל אלו חמשה הימים שולטים ביומם, ונמצא בהם מה שקבלו, ויום הששי נמצא בו יותר. וזה הולך, כמו שאמר ר' אלעזר. מה שכתוב, יום הששי עם ה' מה שלא כתוב כן בשאר הימים. אלא כך העמידוהו, הששי עם ה', יורה, שנתחברה בו המטרוניתא, הנקראת ה' שהיא מלכות, לתקן שלחן אל המלך, ומשום זה יש בו ב' חלקים, א' מיומו עצמו, ואחד, מתקון שמחת המלך במטרוניתא.