זהר

תיג) רעיא מהימנא, עבד נאמן, לגבך עבד עברי, הענק תעניק לו. הענק ליה, תעניק לבנוי, במלין גניזין אלין. ומגרנך: גרנה של תורה דילך. ומיקבך, בגרן ויקב קרא ממלל, כמה דאוקמוה מארי מתניתין, בפסולת גרן ויקב הכתוב מדבר.

פירוש הסולם

תיג) רעיא מהימנא עבד וכו': רועה הנאמן, עבד הנאמן, עליך עבד עברי, נאמר, הענק תעניק לו. הענק לו, תעניק לבניו, את דברים הנסתרים האלה. ומגרנך, בגרנה של תורה שלך. ומיקבך, בגרן ויקב הכתוב מדברעל דרך שהעמידוהו בעלי המשנה, בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר.
פירוש. גרן, הוא ז"א, יקב, היא המלכות. ויש בחינת דינים דדכורא, שהם נמשכים מנקודת השורק. והם פסולת גרן. ויש דינים דנוקבא, הנמשכים מנקודת החירק (כמ"ש לעיל בראשית א' ט"ו ד"ה ההיא ע"ש) והם פסולת היקב. כי יקב הוא הנוקבא, דהיינו מלכות.