זהר

תיב) ודא חיה דלתתא, דקיימא תחות כלהו חיוון עלאין קדישין. בגין דאית חיוון עלאין אלין על אלין. כורסייא דתחות אלהי ישראל, דא דיוקנא דיעקב. וכורסייא דלתתא, דא דיוקנא דדוד. איהי דמרבעא לארבע סטרין דעלמא. ובגין כך רוחא נפיק מלעילא, ונגיד ואתמשך מדרגא לדרגא, עד דבטש בכלהו תתאי דלתתא, וההוא רוחא אנהיג לכלא, ואתקין תקונא דכלהו לאתקנא.

פירוש הסולם

תיב) ודא חיה דלתתא וכו': וזו החיה, שבכתוב היא החיה אשר ראיתי וגו', היא חיה שלמטה, דהיינו המלכות, העומדת תחת כל החיות העליונות הקדושות, שהם חגת"ם דז"א, שה"ס אדם, משום שיש חיות עליונות אלו על אלו. שעל אלו החיות דמלכות יש חיות עליונות דז"א. הכסא שתחת אלקי ישראל, זה הוא צורת יעקב, שהוא ז"א, שהוא כסא לבינה הנקראת אלקי ישראל וכסא התחתון, שתחת ז"א, הוא צורת דוד, דהיינו מלכות, היא המרובעת לד' צדדי העולם. ומשום זה, רוח יוצא מלמעלה, מבינה, ויוצא ונמשך ממדרגה למדרגה, מבינה לז"א ומז"א למלכות, עד שמכה באלו התחתונים שלמטה, בבי"ע. ורוח ההוא מנהיג הכל, ומתקן התקונים של הכל להתתקן.