חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות תיב

זהר

תיב) ר"ש קם ואמר, מסתכל הוינא דכד בעא קב"ה למברי, אדם, אזדעזעו כל עלאין ותתאין, ויומא שתיתאה הוה סליק בדרגוי, עד דסלקא רעותא עלאה, ונהיר שירותא דכל נהורין.

פירוש הסולם

תיב) ר"ש קם ואמר מסתכל הוינא דכד בעא קב"ה למברי אדם אזדעזעו כל עלאין ותתאין: ר"ש קם ואמר, הייתי מסתכל, בשעה שרצה הקב"ה לברוא את האדם, נזדעזעו כל העליונים ותחתונים. והטעם שנזדעזעו הוא, מפני שכל העולמות העליונים והתחתונים תלוים במעשיו, אם לשבט ואם לחסד, ונמצא בריאת האדם נוגע לכולם, וע"כ נזדעזעו, כי יראו אולי יחטא. ויומא שתיתאה הוה סליק בדרגוי עד דסלקא רעותא עלאה ונהיר שירותא דכל נהורין: ויום הששי היה עולה במדרגותיו, עד שעלה ברצון העליון, והאיר ההתחלה לכל האורות.