זהר

תיב) ולבתר דנטיל לבא, דאיהו יעקב, ברירותא דדמים, דאיהו לעילא. ואשתאר כבד דאיהו עשו בפסולת. איהו כעיס עליה במרה, דאיהי גיהנם, דאתבריאת ביומא תניינא, מותא דרברבי, ואיהי נוקבא בישא, אש זרה, עבודה קשה, ע"ז קרינן לה.

פירוש הסולם

תיב) ולבתר דנטיל לבא וכו': ואחר שהלב, שהוא יעקב, דהיינו ז"א, לוקח הברור שבדם שהוא למעלה, ונשאר הכבד, שהוא עשו, דהיינו סמאל, בפסולת הדם, הוא כועס עליו במרה, שהיא הגיהנם שנברא ביום ב' דמעשה בראשית, שהוא, מות של הגדולים (כנ"ל באות ת"י) והיא, המרה, היא נוקבא רעה של סמאל, וקוראים לה אש זרה, עבודה קשה, עבודה זרה. (ועי' במראות הסולם אות י"ד).