זהר

תיב) רבי יצחק אמר, כתיב אחת שאלתי מאת יי׳ אותה אבקש וגו׳. זכאין אינון צדיקייא, דכמה גניזין עלאין טמירין להו בההוא עלמא, דקב״ה משתעשע בהו באינון עלמין, כמה דאוקימנא בנעם יי׳, והא אתמר. ר׳ חזקיה אמר מהכא, עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו. יעשה, תעשה מבעי ליה. אלא יעשה ודאי, היינו יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה. והיינו השלך על ה׳ יהבך. וכתיב ותתפלל על יי׳. וכלא חד.

פירוש הסולם

תיב) ר׳ יצחק אמר וכו׳: רי״א, כתוב אחת שאלתי מאת ה׳ אותה אבקש וגו׳ לחזות בנועם ה'. אשרי הם הצדיקים שכמה אוצרות עליונים צפונים להם בעולם ההוא, שהוא בינה, שהקב״ה משתעשע בהם באלו העולמות, כמו שהעמדנו, שעליהם בקש, לחזות בנועם ה׳. וכבר למדנו, דהיינו הארת עתיקא הנמשכת בבינה. ור׳ יצחק חולק על ר׳ יהודה, שאמר אשר, רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, מורה על אורות דעתיקא, שאי אפשר להשיג. אלא שיש צדיקים שזוכים גם לזה. רבי חזקיה אמר, מכאן נשמע, שיש צדיקים שזוכים לאור עתיקא, שכתוב, עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו שואל, יעשה, תעשה היה צריך לומר כיון שכתוב זולתך לשון נוכח. ומשיב, אלא יעשה ודאי, דהיינו שרומו על עתיקא, ע״כ מדבר בלשון נסתר, יעשה. והיינו הנני יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה, שהיה צריך לומר אוסיף, כיון שאומר הנני, אלא שרומז על עתיקא, ע״כ מדבר בלשון נסתר הנני יוסיף. והוא מטעם שחיים נמשכים ממזל, דהיינו מדיקנא דעתיקא. והיינו השלך על ה׳ יהבך. שפירושו, למעלה מה׳, שהוא מזל. להיותו תפלה על מזונות כנ״ל. וכתוב, ותתפלל על ה׳. שהוא ג״כ מזל, שהוא למעלה מה׳, להיותה תפלה על בנים, והכל אחד, שמושכים ממזלא שהיא דיקנא דעתיקא קדישא. הרי שיכולים לקבל ולמשוך שפע גם מעתיקא קדישא, דלא כרבי יהודה.