זהר

תיב) ומאן דנטיר אות ברית בכל אתר דאיהי, בין בברית מילה, בין בשבת ויומין טבין. קב״ה נטיר ליה בגינה בכל אתר, ומכסי עלוי משנאוי, כגוונא דמשה, דאתמר ביה בצל שדי יתלונן.

פירוש מעלות הסולם

תיב) ​ומאן דנטיר אות וכו׳: ומי ששומר אות ברית, וגורם היחוד של זו״ן, בכל מקום שהיא, היינו המלכות מאירה, בין במצות ברית מילה, בין בשבת וימים טובים, הקב״ה שהוא ז״א, המתייחד עמה, שומר אותו בכל מקום בשבילה, ומכסה עליו משונאיו, כמו שהיה במשה, שנשמר מפרעה ע״י נהירו דשכינתא דנהיר ביה, (עיין זהר שמות אות קפ״ו קפ״ז. ואות קצ״ח ובמסכת סוטה יא: שראתה עמו שכינה ותחמול עליו) שנאמר בו באדם זה הגורם במעשיו הטובים ליחוד זו״ן, בצל שדי יתלונן. כי זוכה להמשיך אות י׳ לאותיות שד, ונעשה הצירוף לשם קדוש שהוא שדי. והדינים הנרמזים באותיות ש״ד נהפכים לרחמים. (עיין בזהר פרשת ואתחנן בסולם מאמר המזוזה).