זהר

תיא) א"ר חזקיה, כד עתיקא סתימאה דכל סתימין, בעי לזמנא ברכאן לעלמין, אשרי כלא, ואכליל כלא, בהאי עמיקא עלאה, ומהכא שאיב ואתנגיד נהרא דנחלין ומבועין אתנגידו מניה, ומתשקיין מניה כלהו. ומאן דמצלי צלותיה, בעי לכוונא לבא ורעותא, לאמשכא ברכאן מההוא עמיקא דכלא, בגין דיתקבל צלותיה, ויתעביד רעותיה.

פירוש הסולם

תיא) אמר ר' חזקיה וכו': ר"ח מפרש דבריו, ואמר, כשעתיקא סתימאה מכל סתומים רוצה לזמן ברכות לעולם, השרה הכל והכליל הכל בעומק העליון ההוא, שהוא חכמה סתימאה דא"א מבחינת מה שהבינה יוצאת ממנו לחוץ, ומכאן שואב ונמשך נהר, שהוא בינה, שנחלים ומעינות יוצאים ממנו, שהם המוחין, ונשקים הכל ממנו, שכל המוחין של זו"ן ובי"ע נמשכים משם. ומי שמתפלל תפלתו, צריך לכוון לבו ורצונו להמשיך ברכות מעומק של הכל הזה, כדי שתתקבל תפלתו ויעשה רצונו.