זהר

תיא) אתי למיחב קמיה כדבקדמיתא, אינון חובין קדמאי דאעבר מקמיה חשיב עלייהו, וע"ד כתיב אל תזכר לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך וגו'. דאי רחמיך לא יקדימו עלייהו דישראל, לא יכלין לקיימא בעלמא. בגין, דכמה אינון מארי דדינא קשיא, מארי תריסין, וכמה דלטורין דקיימי עלייהו דישראל לעילא, ואלמלא דאקדים קודשא ב"ה רחמים עלייהו דישראל, עד לא ישגח בדיניהון, לא יכלין לקיימא בעלמא. ועל דא מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד, דלותא דעובדין טבין, דלותא דעובדין דכשרן.

פירוש הסולם

תיא) אתי למיחב קמיה וכו': באו לחטוא לפניו כבתחילה, אלו עונות ראשונים שכבר העבירם מלפניו, חוזר וחושב עליהם, וע"כ כתוב, אל תזכר לנו עונות ראשונים מהר יקדמונו רחמיך וגו'. כי אם לא יקדימו רחמיך על ישראל, לא יוכלו להתקיים בעולם, משום שכמה הם בעלי הדין הקשה, וכמה מקטריגים עומדים על ישראל מלמעלה, ואם לא הקדים הקב"ה רחמים על ישראל, מטרם שישגיח בדין שלהם, לא יכלו להתקיים בעולם וע"כ מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד, דהיינו דלות של מעשים טובים, דלות של מעשים ישרים.