זהר

תיא) רזא קדישא, לאצטבע שאר אבנין מההוא אבנא טבא דאקרי ברקת. בגין דאצטבע מההוא נהירו דברק, איקרי על שמיה ברקת. בגין דהאי אבנא טבא, מרגליתא עילאה, אצטבע בתריסר גוונין, מנהרין גו אינון תרין. מגו נציצו דנציץ ואפיק, אצטבען תריסר אבנין דילה, ואינון תלת סדרין. וכפום דאצטבעו מינה, הכי אקרון על ההוא שמא ממש.

פירוש הסולם

תיא) רזא קדישא לאצטבע וכו׳: סוד קדוש הוא, לצביע שאר אבנים מהאבן הטובה ההיא הנקראת ברקת, שמשום שנצטבעה מאור הברק, נקראת על שמו ברקת. כי האבן הטובה, המרגלית העליונה הזו, דהיינו המלכות, נצטבעה בי"ב צבעים מאירים תוך שנים האלו, שהם חסדים וחכמה, ומתוך ההתנוצצות הנוצצת ומוציאה, מצטבעות י"ב אבנים שלה של המלכות, אשר ברקת היא אחת מהן, כמ"ש אדם פטדה וברקת. והן ג׳ סדרים. וכפי שנצטבעו ממנה כך נקרא על אותו השם ממש.
פירוש. ד׳ צבעים הם, לבן אדום ירוק שחור, שהם ג׳ קוין, ומלכות המקבלתם וכשנכללים זה בזה, יש ג׳ קוין בכל אחד מד׳ צבעים, והם י"ב צבעים. ולפיכך כשהמלכות מקבלת מד' צבעים אלו, מצטבעות בה י"ב אבנים, שה"ס אבני החשן הכתובות בתורה. וברקת היא אחת מי"ב אבנים, שה"ס הארת החכמה שהמלכות מקבלת מנגה, כנ"ל בדבור הסמוך. ע"ש. ומתוך שי"ב אבנים כלולות זו מזו, נמצא שכולן נכללות מברקת. וז"ש לאצטבע שאר אבנין וכו' מברקת. כי הברקת מאירה בכולן.