זהר

תיא) ובחבורא קדמאה, אמר רעיא מהימנא, ודאי הכי הוא, דכבד איהו דרגא דעשו. עשו הוא אדום. הוא כניש כל דמין, בין צלולין, בין עכורין. ולא אבחין בין טב לביש, לא עביד אפרשותא בינייהו. לבא איהו ישראל, דאבחין בין טב לביש, בין דם טמא לדם טהור, ולא נטיל אלא ברירו ונקיו דההוא דמא, כבורר אוכל מגו פסולת.

פירוש הסולם

תיא) ובחבורא קדמאה אמר וכו': ובחיבור הראשון, אמר רעיא מהימנא, ודאי כך הוא, שכבד הוא מדרגת עשו, עשו הוא אדום, דהיינו שכולו דם, הוא מקבץ כל הדמים בין צלולים ובין עכורים, ואינו מבחין בין טוב לרע, בין דם טמא לדם טהור כי אינו עושה הבדל ביניהם. הלב, שהוא ישראל, שמבחין בין טוב לרע בין דם טמא לדם טהור, אינו לוקח אלא הברור והנקי שבדם ההוא, כמו הבורר אוכל מתוך הפסולת (ועי' במרה"ס אות י"ב).