זהר

תט) בתרין גוונין, אתחזייא האי אבנא ואצטבע, בגין דאיהו גוון חשוך בקדמיתא, כיון דאתתקנת לקבלא נהורא, אתער נהירו מסטרא דימינא, ואתנהירת בחוורו. כיון דאנהירת בחוורו כאבנא בדולחא, עד כען לית לה חיזו בשפירו לאסתכלא, עד דאתא סטרא דשמאלא דההוא נוגה, דסומקא, ועאל בגויה ההוא סומקא בההוא נוגה, כדין איהי שפירא בחיזו, שפירא בריוא, לאסתכלא.

פירוש הסולם

תט) בתרין גוונין אתחזיא וכו׳: ומפרש. בשני צבעים נראית אבן זו, ונצטבעת. כי מתחילה היתה המלכות בצבע של חושך, דהיינו במצב הא׳ של המלכות, כיון שנתתקנה לקבל האור, דהיינו במצב הב׳ של המלכות, (כמ"ש בפלפה"ס אות פ"ח ע"ש) ונתעורר אז האור מצד ימין, והאירה בלבן, דהיינו בחסדים. כיון שהאירה בלבן כאבן הבדלח, כלומר כהלבן שבאבן הבדלח, עוד אין לה מראה של יופי להסתכל, עד שבא צד השמאל של אותו הנוגה שהוא אדום, ונכנס בתוך המלכות אותו השמאל שכנגה ההוא, שהוא הארת חכמה, אז היא יפת מראה ויפת תאר להסתכל.