זהר

תט) טחול, פתח בוצינא קדישא ואמר, ואראה את כל העשוקים שנעשו תחת השמש והנה דמעת העשוקים. מאן אינון עשוקים. אלין ינוקין דאינון בתוקפא דאמהון. דסלקין מעלמא, ע"י מלאך המות. וכי מלאך המות קטיל לון, דאיהו עושק. אלא הדר ואמר, ומיד עושקיהם כח ואין להם מנחם. מאן ההוא כח. דא הוא דכתיב, יהי מארת ברקיע השמים. ודא הוא מארת חסר ואו, ודא לילית, דאיהי ממנא דההוא עושק.

פירוש הסולם

תט) טחול. פתח בוצינא וכו': טחול מהו. פתח בוצינא קדישא דהיינו ר"ש, ואמר, ואראה את כל העשוקים שנעשו תחת השמש והנה דמות העשוקים. מי הם אלו העשוקים. אלו הם ילדים שהם עוד צריכים לאמם, שהולכים מן העולם ע"י מלאך המות. שואל, וכי מלאך המות הורג אותם, שהוא עושק אותם. ומשיב, אלא חזר ואמר ומיד עושקיהם כח ואין מהם מנחם. מי הוא אותן הכח שהורגם. ז"ש, יהי מארת ברקיע השמים, וזה הוא מארת חסר ו', וזו היא לילית, שהיא הממונה על עושק ההוא. כי מארת חסר ו' משמעותו קללה.