זהר

תטז) ראו כי יי' נתן לכם השבת, מאי שבת. יומא דביה נייחין שאר יומין, והוא כללא דכל אינון שיתא אחרנין, ומניה מתברכין. רבי ייסא אמר, וכן נמי כנסת ישראל אקרי שבת, בגין דאיהי בת זוגו, ודא היא כלה. דכתיב ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם. לכם ולא לשאר עמין, הה"ד ביני ובין בני ישראל. ודא היא אחסנת ירותת עלמין לישראל. וע"ד, כתיב אם תשיב משבת רגלך וגו' ובאתריה אוקימנא מלי.

פירוש הסולם

תטז) ראו כי ה' נתן לכם השבת: שואל מהו שבת. ואומר, הוא יום שבו נחים שאר הימים, והוא כלל של כל אלו ששה ימים האחרים, וממנו הם מתברכים. ר' ייסא אמר, וכן גם כנסת ישראל, נקראת שבת, שהיא בת זוגו של שבת. וזו היא כלה. שכתוב, ושמרתם את השבת כי קדוש היא לכם. לכם ולא לשאר העמים. ז"ש, ביני ובין בני ישראל. וזה הוא נחלת ירושת עולמים לישראל. וע"כ כתוב, אם תשיב משבת רגלך וגו'. ובמקומו העמדנו הדברים.