זהר
תטו) אי הכי, יקרא סגיאה הוא למצראי, דלא דמי מאן דתפש מלכא, למאן דתפש הדיוטא. ועוד אין לך אומה מזוהמת בכל טומאה, כמו המצרים, דכתיב בהו
אשר בשר חמורים בשרם וגו'. שהם חשודים על משכב זכור, והם באים מחם, שעשה מה שעשה לאביו, וקלל אותו, ולכנען בנו. וכי לא היה להקב"ה, מלאך, או שליח, לשגר לעשות נקמה במצרים, כמו שעשה באשור, שהיה בנו של שם, דכתיב
ובני שם עילם ואשור. ושם היה כהן גדול ונתברך, שנאמר
ברוך ה' אלהי שם. והיה לשם הגדולה והברכה על אחיו. וכתיב בם,
ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור. ועל ידי שליח נעשה, כ"ש המצרים, שהם מזוהמים, יותר מכל אומה, ואמר אני ולא מלאך.
