זהר

תטו) וכמא דאינון רצוא ושוב, אוף הכי בלבא ודעתא. בר נביאי מהימני, דמסתכלי מגו אינון דלתתא, דאינון ברזא דאספקלריא דלא נהרא, ומגו אלין הוו מסתכלין כבתר כותלא. עד הכא דמות מאינון רזין לעילא והשתא לתתא.

פירוש הסולם

תטו) וכמא דאינון רצוא וכו׳: וכמו שהן רצוא ושוב, כך המסתכל בהן, הוא רצוא ושוב בלבו ודעתו. חוץ מנביאים הנאמנים, המסתכלים מתוך החיות שלמטה, שהן בסוד המראה שאינה מאירה, שהיא המלכות. ומתוך אלו החיות שבמלכות, היו מסתכלים כמו מאחר הכותל. עד כאן הדמות מאלו הסודות שלמעלה. דהיינו מן החיות שבז"א, והחיות שבמלכות. ועתה מדבר הכתוב מן החיות שלמטה מאצילות.