זהר

תח) והאי נוגה איהו נציצו דנציצן כאשא, ונהיר סומקא דיליה. ומגו דא, בשעתא דעאל ונקיב גו ההוא אבנא, איהי שפירא בחיזו.

פירוש הסולם

תח) והאי נגה איהו וכו׳: ונגה זה הוא התנוצצות המתנוצצת כאש ומאיר האדום שבה, במלכות, דהיינו הארת החכמה שבשמאל הכלול בנגה, ומשום זה, בשעה שז"א נכנס ונוקב תוך אותה האבן, דהיינו במצב הב׳, שעושה אותה לבית קבול, ומשפיע חסדים, היא יפת מראה. כי אז יש לה חכמה וחסדים, שמהם היופי.