זהר

תח) וכן מוחא, אית ליה ארבע חיון, דאיהי כרסייא דרחמי. ומאי ניהו. ראייה שמיעה ריחא דבור. ראייה: אריה. שמיעה: שור. ריחא: נשרא. וד' אנפין וד' כנפין לכל חד. דבור: אדם איהו. אחיד עילא ותתא, דרועין דבהון וידינו פרושות כנשרי שמים. גוף אריה, ושוקים, וכף רגליהם ככף רגל עגל. ועל גופא אתמר, מרכבת המשנה. משנה כתיב, לישנא דמתניתין. ע"כ.

פירוש הסולם

תח) וכן מוחא אית וכו': וכן המוח, יש לו ארבע חיות, שהמוח הוא כסא רחמים. ומי הן. הן, ראיה שמיעה ריח דבור. ראיה, היא אריה, דהיינו חכמה. שמיעה היא שור, דהיינו בינה. ריח, הוא נשר, דהיינו ז"א, וד' פנים וד' כנפים יש לכל אחת. דבור הוא אדם, דהיינו מלכות. הוא אחוז למעלה דהיינו בפה דראש, ולמטה בגוף. כי הזרועות שבגוף, בהם נאמר, וידינו פרושות כנשרי שמים. גוף הוא אדם (כצ"ל ול"ג אריה) כלומר, שהוא בחינת מלכות, הדבוקה בקו האמצעי שהוא גוף. ושוקים, נאמר עליהם וכף רגליהם ככף רגל עגל. שנוטים לפני שור שהוא גבורה. ועל הגוף שהוא אדם, נאמר מרכבת המשנה. דהיינו מרכבת המלכות הנקראת משנה. משנה כתוב, כלומר שאפשר לקרותו בנ' קמוצה. שהוא לשון מתניתין. דהיינו משנה, שהוא המלכות.
פירוש. שמבאר לפנינו ג' מרכבות. א) מרכבת המוח, שהוא כסא רחמים. שד' חיות חו"ב תו"מ שלו, הם ראיה שמיעה ריח דבור. ב) מרכבת הלב, שהוא כסא דין, שד' חיות שלו חו"ג תו"מ הן ב' כנפי ריאה, ששתיהן חסדים, אלא ימין ושמאל דחסדים. וב' כליות, ששתיהן גבורות, אלא ימין ושמאל דגבורה. ג) מרכבת הגוף, שיש לו ב' פיצולים בסוד הזרועות, ששתיהן הן רחמים, וע"כ נקראים שתיהן נשרי שמים. והם דומים לכנפי ריאה הנ"ל. ויש לו ב' שוקים ששתיהן גבורות, בדומה לב' כליות, וע"כ נאמר על שתיהן וכף רגליהם ככף רגל עגל. שהוא שור, גבורה. והגוף הכולל את כולם ה"ס המלכות שהיא פני אדם הרוכבת על הזרועות ועל השוקים. ואומר, שע"כ נקרא הגוף מרכבת המשנה אע"פ שהוא מרכבה ג', מפני שהשם משנה, סובב על המלכות שנקראת משנה. ואין פירושו מרכבה שניה. ומה שאינו חושב מרכבת ז"א. הוא משום שאין בו חידוש. כי חושב כסא א' שהוא המוח שהוא כסא רחמים. וגם ז"א הוא בחינתו. כסא ב' הוא כסא דין, שהיא הבינה. שבה שורש קו שמאל. כסא ג' הוא כסא המלכות. שבה קו השמאל מתוקן בקו האמצעי. ובזה כבר נתבארו כל הבחינות, ואינו צריך לחשוב יותר. (ע"כ רעיא מהימנא)