זהר

תז) כיון דחמא משה ית עגלא, פרחו אתוון, וכלהו סלקו לעילא, כדין צווחא אורייתא ואמרה, אני מלאה הלכתי, מכמה טבין לישראל, והשתא אהדרית ריקם למגנא, דלא מהנית להו. כדין צווחו עילאין, ואמרו, אוי להם כי נדדו ממני. ווי להון, דלא אתקיימו במהימנותא דמאריהון.

פירוש הסולם

תז) כיון דחמא משה וכו': כיון שמשה ראה את העגל, פרחו האותיות ועלו כולן למעלה, אז צעקה התורה ואמרה, אני מלאה הלכתי מכל טוב לישראל, ועתה נעשיתי ריקה ולחינם, שאיני מועילה להם. אז צעקו העליונים ואמרו, אוי להם כי נדדו ממני. דהיינו אוי להם שלא נתקיימו באמונת אדונם.