זהר

תז) ועליה אתמר, אתה סתר לי, ברוך אתה בבואך יהודה אתה יודוך אחיך, בגין דביה יקו״ק וביה ד׳. ביה איהי נטירא.

פירוש מעלות הסולם

תז) ​ועליה אתמר אתה וכו׳ ועל ז״א המאיר את המוחין דחסדים אל המלכות נאמר אתה סתר לי, המסתירה ומגין עליה מן החצונים ברוך אתה בבואך, כי אורות החסדים נקראים ברכה. יהודה אתה יודוך אחיך, משום שבו היינו בשם יהודה, יש שם הוי״ה, ובו ד׳, בו היא נשמרת.
פירוש: אותיות יה״ו של יהודה ה״ס חג״ת דז״א, ואותיות ד׳ ה׳ ה״ס ב׳ המצבים של המלכות, כי במצב א׳ שהיא תחת שליטת החכמה ואינה יכולה להאיר נקראת ד׳ מלשון דלה ועניה, משום שאינה יכולה להאיר בלי חסדים, וכשהיא מתחברת עם הדכר נעשית ה', ומשלמת את יה״ו לשם הוי״ה. וז״ס יהודה דביה הוי״ה וביה ד׳, ביה איהי נטירא שהחכמה מתלבשת בחסדים עיין בסבא דמשפטים (אות קפ״ו קפ״ז) וז״ל: יהודה אתה יודוך אחיך, היינו דאמרין ברוך אתה, איהו ברוך ואיהי אתה. כי בעת שיסוד דז״א משפיע חסדים אל המלכות נקרא הוא ברוך ומלכות נקראת אתה, כי שם אתה רומז על חסדים בסו״ה אתה כהן. תח) ועליה אתמר ויהי וגו': ועליו היינו על ז״א נאמר ​ויהי אומן את הדסה, הוא האומן שלה, המשפיע לה חסדים להלביש החכמה שלא תאיר רק ממטה למעלה, והיא היינו מלכות היא אמונה שלו המאירה בתקון של קו האמצעי, ולא כטבעה שהיא המשכת החכמה ממעלה למטה, וזהו שנאמר ​כאשר היתה באמנה אתו. ולא נגע בה נכרי שהוא אחשורוש, דהיינו הקליפה הרוצה להמשיך הארת ג״ר שהיא הראש ממעלה למטה, בסוד שאמרו ז"ל כל שזוכרו אומר אח לראשו. (מגילה י״א) משום שאח שהוא ז״א עמה, והוא הסתיר אותה ממנו.