זהר

תו) אמר רבי שמעון, אמר קודשא ב״ה, הביאו עלי כפרה בר״ח. עלי ודאי, בגין דיתעבר ההוא חויא, ויתבסם מאן דבעיא. עלי: כמה דכתיב שרפים עומדים ממעל לו. וע״ד כתיב בקרח, הנועדים על יי׳, דבגיניהון אתער מאן דאתער דאתי מסטרייהו. אוף הכא הביאו עלי כפרה, עלי ממש. בגין דיתבסם ויתעבר ולא אשתכח חויא באתר דשארי. וכ״כ למה. על שמעטתי את הירח, ושלטא בה מאן דלא אצטריך. ובג״כ כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב.

פירוש הסולם

תו) אמר רבי שמעון וכו׳: אר״ש, אמר הקב״ה, הביאו עלי כפרה בראש חדש, על שמיעטתי את הירח שהיא המלכות (כנ"ל בראשית א׳ אות קי״ג) עלי ודאי, דהיינו למעני. כדי להעביר הנחש מיניקת המלכות ויתבשם מי שצריך, דהיינו המלכות. עלי פירושו כמו שרפים עומדים ממעל לו, שאין פירושו למעלה ממנו, ח״ו, אלא למענו, ולכבודו. אף עלי, פירושו למעני. וע״כ כתוב בקרח, הנועדים על ה׳, שפירושו ג״כ בשביל ה׳, דהיינו שבשבילם, מחמת החטא של קרח ועדתו, נתעורר מי שמתעורר, הבא מצדם, שהוא הס״א לפגום בה׳ אף כאן, הביאו עלי כפרה, עלי ממש, דהיינו למעני בשבילי, כדי שהמלכות תתבשם, והנחש יהיה נעבר ממנה, ולא יהיה נמצא במקום ששורה. דהיינו במקום החסרון של מיעוט הירח. וכל כך למה, בשביל שמיעטתי את הירח, שהוא המלכות, ושולט בה מי שאינו צריך. ומשום זה, ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. כנ״ל בדבור הסמוך.