זהר

תה) רבי שמעון פתח ואמר, בלכתם ילכו וגו'. בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו. האי קרא אית לאסתכלא ביה. בלכתם ילכו, וכי לא ידענא דהא בלכתם ילכו, ובעמדם יעמדו. אלא בלכתם דמאן. בלכתם דחיות. דכד אינון אזלין, אינון אופנים ילכו. כד"א ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם. וע"ד בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו, בגין דכל מטלניהון דאינון אופנים, לאו אינון אלא במטלנין דחיות, וקיומא דילהון לא קיימי באתרייהו, אלא כלא תליא בחיות. וכן כתיב ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם בגין דחיות ואופנים כחדא אזלין.

פירוש הסולם

תה) ר' שמעון פתח ואמר וכו': ר"ש פו"א בלכתם ילכו וגו'. בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו. מקרא זה יש להסתכל בו. בלכתם ילכו, וכי איני יודע שבלכתם ילכו ובעמדם יעמדו. ומשיב, אלא בלכתם של מי, הוא בלכתם של חיות, כשהחיות הולכות, אלו האופנים ילכו. כש"א, ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם. וע"כ בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו, משום שכל מסעיהם של אלו האופנים אינם אלא במסעיהם של החיות. והקיום שלהם אינם במקומם עצמם אלא הכל תלוי בחיות. וכן כתוב ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים לעומתם. משום, שהחיות והאופנים הולכים ביחד.