זהר

תה) וביה אומאה, דכתיב, חי יי' שכבי עד הבקר. דשכינתא תתאה, כותל מערבי, דיורא דיליה. על שם דאיהו תל שהכל פונים בו. כ"ו ת"ל, ידו"ד כ"ו, ודאי שכינתא, איהו תל דיליה. על שם, קווצותיו תלתלים שחורות כעורב ואוקמוה על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות. ד' מן אחד, תל שהכל פונים בו. והאי קוץ, הוא אחיד בין א"ח, ובין ד', הה"ד, כי כל בשמים ובארץ, ות"י, דאחיד בשמיא ובארעא.

פירוש הסולם

תה) וביה אומאה דכתיב וכו': ובו, ביסוד נשבעים, שכתוב חי ה' שכבי עד הבקר. והיסוד נקרא חי. שהשכינה התחתונה הנקראת כותל מערבי, שהוא המלכות, היא משכן שלו, על שם שהיא תל שהכל פונים אליו. כי כותל הוא אותיות כ"ו ת"ל, הוי"ה, שהוא ז"א, הוא בגימטריא כ"ו, וודאי השכינה, היא תל של ז"א, על שם, קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, שהעמידוהו, שעל כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות. ד' של אחד היא תל שהכל פונים בו, דהיינו המלכות. וקוץ הזה, של הד', המבדילה מן צורת ר', שהוא יסוד, הוא נאחז בין א"ח דאחד, שהוא ז"א, ובין ד' דאחד, שהיא המלכות, ז"ש כי כל בשמים ובארץ, ותרגום יונתן דאחיד בשמיא ובארעא. כי כל הוא שם היסוד, והוא נאחז בז"א שנקרא שמים ובמלכות שנקראת ארץ.