זהר

תה) והיינו דאמר רבי יוחנן, מאי דכתיב שמש ירח עמד זבולה, דזהרן גופא ונשמתא, דקיימין באדרא קדישא עלאה דלעילא, כדיוקנא דהוה קאים בארעא, וההיא דיוקנא ממזונה הנאת נשמתא, וההיא, עתידה לאתלבש, בהאי גרמא, דאשתאר בארעא, וארעא מתעבר מניה, ופלט טיניה לברא, ודא הוא דאתקרי קדושה.

פירוש הסולם

תה) והיינו דאמר וכו': והיינו דא"ר יוחנן, מה שכתוב,​ שמש ירח עמד זבולה, הוא ללמדינו שהגוף והנשמה עומדים בחדר הקדוש העליון של מעלה ומאירים באותה הצורה שהיו עומדים בארץ, בעוה"ז ומזונה של צורה ההיא, של עולם הזה, היא מהנאת הנשמה. והיא עתידה להתלבש בעצם הזה, הנקרא לוז, הנשאר קיים בארץ עד לתחית המתים, שהארץ מתעברת ממנו ופלטת פסולת שלו החוצה. וזו היא, דהיינו הצורה הנ"ל, שנקראת קדושה.