זהר

תה) נציצו דילהון, באינון דאיקרון לפידים. ומאן אינון חשמלים תתאין, דנפקי מההוא חשמל תתאה. רזא דא, כרזא עילאה לעילא, בההוא חשמל פנימאה, בגין דכלא גוונא חדא, מתתא ועילא. עד הכא רזא דחשמל, בגוונין דלא אתחזון, אלא בחיזו. חיזו לגו מן חיזו, חיזו דא לגו מן דא. כמא דכתיב, ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה.

פירוש הסולם

תה) נציצו דלהון באינון וכו׳: ההתנוצצות שלהם, של השרפים והאופנים, היא באלו המלאכים הנקראים לפידים, ומי הם. הם החשמלים התחתונים היוצאים מהחשמל התחתון המסבב את החיות, דהיינו שהם יוצאים מזווג רגלי החיות עם החשמל המקיף אותם (כנ"ל אות שס"ה) סוד זה של החשמל התחתון, הוא כסוד העליון למעלה באותו חשמל הפנימי, דהיינו החשמל שממראה מתניו ולמעלה שכמראה אש בית לה (שבפסוק כ"ז) מפני שהכל הוא באפן אחד, מלמטה ולמעלה. עד כאן דהיינו החשמל התחתון הוא סוד החשמל בגוונין שאינם נראים, אלא במראה, מראה לפנים ממראה, מראה זו לפנים מזו. כמ"ש ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה (כמ"ש להלן אות תע"ט).