זהר

תג) וכד חובין מתרבין על אברים, ועל ערקין דלבא, דאיהו כרסייא דדינא. אתמר בלבא, והמלך קם בחמתו ממשתה היין, דאיהו יינא דאורייתא. ובזמנא דכנפי ריאה נשבין על לבא, וחמת המלך שככה. דתרין כנפי ריאה, והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפרת, דא כפורתא דלבא.

פירוש הסולם

תג) וכד חובין מתרבין וכו': וכשהעונות מתרבים על האברים, ועל עורקי הלב, שהוא כסא דין, ​נאמר בלב, ​והמלך קם בחמתו ממשתה היין, שהוא יין של תורה. ובזמן שכנפי ריאה נושבים על הלב, נאמר, ​וחמת המלך שככה. כי שתי כנפי ריאה, ה"ס והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפרת. זו היא כפרת הלב.
פירוש הלב ה"ס ל"ב נתיבות החכמה, דהיינו חכמה דשמאל דבינה, והוא אש שורף בנ"ל, מחמת שבעת גילוי החכמה מתלוים עמה דינים קשים לשרוף את הרשעים והחיצונים וכל הרוצים לקרב להמשיך החכמה ממעלה למטה (כנ"ל אדרא רבא אות רי"ט) והדינים אינם נשקטים עד שמתחילה שליטת החסדים, דהיינו סוד הרוח שב' כנפי ריאה נושבות כנ"ל. וזסו"ה והמלך קם, כי הארת החכמה נקראת קימה. ואומר שהמלך קם בחמתו, דהיינו בעת שמתגלים דינים הקשים שעם הארת החכמה. מבית משתה היין, שקימה זו היא מבחינת משתה היין, שהוא חכמה שבשמאל. (כנ"ל ב"ב דף ל"ז במראות הסולם בד"ה ובהאמור ע"ש) וז"ש, ועל ערקין דלבא דאיהו כורסיא דדינא, אתמר בלבא, והמלך קם בחמתו, כי הארת חכמה שבלב, שה"ס הארת חכמה שבשמאל הבינה, אינה מאירה אלא בזמן הופעת דינים קשים. שז"ס והמלך קם, בהארת חכמה, בחמתו. בדינים קשים. ממשתה היין, דאיהו יינא דאורייתא, יורה, שהמדובר הוא בהארת חכמה, שז"א, שנקרא תורה, ממשיך אותה. שהוא חכמה דשמאל של הבינה. והדינים אינם נשקטים אלא בזמן שמתחלת שליטת החסדים כנ"ל. וז"ש, ובזמנא דכנפי ריאה נשבין על לבא, וחמת המלך שככה. דהיינו בזמן שליטת הרוח דכנפי ריאה שהוא חסד.