זהר

תב) ויקם משה את המשכן רבי יהודה פתח, אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי וגו'. מאן אויבתי לי. דבבו דמלכו חייבא במלכות קדישא. והאי קרא כנסת ישראל אמר ליה, אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי, מה דלית לך הכי למלכו אחרא, דכיון דתפול לא תקום לעלמין. אבל כנסת ישראל, אף על גב דנפלת, תקום וקמת שאר זמנין. דכתיב כי נפלתי קמתי.

פירוש הסולם

תב) ויקם משה את המשכן וכו': ר' יהודה פתח. אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי וגו'. מהו, אויבתי לי. היינו מלכות הרשעה שהיא אויבת מלכות הקדושה. ומקרא זה, כנסת ישראל, שהיא המלכות הקדושה, אמרה אותו. אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי, מה שאין כן למלכות האחרת הרשעה, כיון שתפול לא תקום עוד לעולם. אבל כנסת ישראל, אע"פ שנפלה תקום וקמה הרבה פעמים. שכתוב, כי נפלתי קמתי.