זהר

תב) א"ר יצחק, ת"ח, עביד קב"ה הרקיע הזה, ועביד מניה שמים, די ממנן תחותוהי, רקיעא לעילא, ושמייא לתתא. ועבד תחות אלין, שמייא אחרנין, דאתקרון רקיע השמים, דממנן ביה כל בוצינייא דנהרין.

פירוש הסולם

תב) א"ר יצחק ת"ח וכו': אר"י, בוא וראה, עשה הקב"ה את הרקיע הזה, ועשה ממנו את השמים, שהם ממונים תחת הרקיע. הרקיע הוא למעלה, והשמים הם למטה. ועשה תחת השמים האלו, שמים אחרים, הנקראים רקיע השמים, שבו ממונים כל הנרות המאירים.
פירוש. הרקיע הראשון שעשה הקב"ה, הוא בבינה, דהיינו בחזה דישסו"ת. ומתחתיו נעשה השמים, שהם ז"א העומד מחזה דישסו"ת ולמטה ובסיום ז"א הוא רקיע השמים, שהם יסוד דז"א. וז"ש, רקיעא לעילא בבינה, ושמייא לתתא, שהם ז"א שנקרא שמים והם למטה מבינה. ועביד תחות אלין שמיא אחרנין, וכו', היינו יסוד דז"א, דממנן ביה כל בוצינייא דנהרין, כי כל האורות היוצאים מז"א הם יוצאים דרך יסוד דז"א (עי' לפנינו באות תקל"ח).