חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות תב

זהר

תב) כתיב הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו. אמר רבי יוסי, תא חזי, ויתעצב אל לבו כתיב. אל לבו עציב, ולא לאתר אחרא. לבו: כד"א כאשר בלבבי ובנפשי יעשה. רבי יצחק אמר, וינחם ה', כד"א וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו.

פירוש הסולם

תב) כתיב הוד והדר לפניו וגו': וכאן אומר ויתעצב וגו'. אר"י בוא וראה. ויתעצב אל לבו כתוב, להורות, אל לבו נעצב, ולא למקום אחר. לבו הוא כמ"ש כאשר בלבבי ובנפשי יעשה. שה"ס הנוקבא. פירוש. הצמצום לא היה אלא באור החכמה ולא באור החסדים. וכיון שהמדרגות שלפני הנוקבא הם כולן באור החסדים (כנ"ל דף ט"ז ד"ה אמר) אין שום אחיזה בהן לקליפות וז"ס הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו. כי אין אחיזה לדינים וקליפות. אלא הנוקבא בלבדה שמאירה בהארת חכמה, נאחזים בה כל הדינים והקליפות ויש בה עצבות. וז"ש אל לבו עצוב, שהוא הנוקבא, ולא לאחר אחרא, ולא לשום מקום שלמעלה מהנוקבא, כי הם מאירים בחסדים מכוסים שאין אחיזה בהם לדינים.
רבי יצחק אמר וכו': רי"א וינחם ה' פירושו, כמו שאתה אומר וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו. ושיעור הכתוב הוא וינחם ה', כי עשה את האדם, היינו שלא היה רוצה להענישם, ומשום זה כשהגיע הזמן לעשות בהם דין, ויתעצב אל לבו.