זהר

תא) בגין דנקודה עלאה דאיהי י', אתפשט ואפיק רוח, וההוא רוח עביד היכלא. וההוא רוח אתפשט, ואתעביד שית סטרין, ההוא רוח אתפשט, ברזא דכל אלין. ואמלי ועביד היכלא לתתא, ואתמלי כלא, ואתעביד רזא דשמא קדישא, באשלמותא חדא.

פירוש הסולם

תא) בגין דנקודה עלאה וכו': משום שנקודה עליונה, שהיא י' דהויה, דהיינו חכמה, נתפשטה והוציאה רוח, דהיינו ו"ק דחכמה, ורוח ההוא עשה היכל, שהוא בינה. ורוח ההוא נתפשט מן ההיכל ונעשה ששה קצוות, דהיינו ז"א, ורוח ההוא נתפשט בסוד כל אלו דהיינו בבחינת ו"ק דחכמה, ובינה, ומילא ועשה היכל למטה, דהיינו המלכות במילואה, ונתמלא הכל ונעשה בהמלכות סוד שם הקדוש הויה, בהשלמה אחת.