זהר

תא) ולזמנין דקא סליקו בקליטין, ואסטי ההוא ב"נ ארחיה, סליק זווגיה לאחרא, עד דיכשר עובדוי, וכד יכשר עובדוי, או דמטי זמניה, אתדחי גבר מקמי גבר, ואתי האי ונטיל דיליה. ודא קשי קמי קב"ה מכלא, לדחיא בר נש מקמי גברא אחרא, ובגין כך קב"ה איהו יהיב אתתא לב"נ, ומניה אתיין זווגין. וע"ד ומיי' אשה משכלת.

פירוש הסולם

תא) ולזמנין דקא סליקו בקליטין וכו': ולפעמים שעלו בחיבור, דהיינו שנכרז עליהם בת פלוני לפלוני מטרם שבאו לעולם, וכשנולד קלקל האדם את דרכו, אז ניתן זווגו לאחר, עד שיישר את מעשיו, ואם הטיב את מעשיו והגיע זמנו לישא את בת זוגו, נדחה גבר מפני גבר, ובא זה ונוטל את שלו. כלומר, אותו האחר שנשא את בת זוגו מטרם שהטיב זה את מעשיו, נדחה עתה מפניו, דהיינו שמת, והוא מקבל את בת זוגו ממנו. וזה קשה מכל לפני הקב"ה, לדחות אדם מפני אדם אחר. ומשום זה, הקב"ה הוא הנותן אשה לאדם, וממנו באים הזווגים. וע"כ כתוב ומה' אשה משכלת.