זהר

ש) וכד בעא יעקב לנטליה אגריה, לא אשכח אלא עשרה מכל זינא וזינא, ויעקב חשיב ליה לעותרא סגי. חמי כמה נטיל מדיליה, ממה דהוה יהיב איהו בזכותיה ללבן. וכל דא דסליק ביה יעקב, לא הוה, אלא בזרוע דאינון מקלות, דשוי לגבי ענא.

פירוש הסולם

ש) וכד בעא יעקב וכו': וכשבקש יעקב לקבל שכרו, לא מצא אלא עשרה מכל מין ומין. להיותו בחינת קו אמצעי שהוא ז"א, שספירותיו בסוד עשרה כנ"ל. ויעקב חשב את זה לעשירות גדולה. מטעם שקבל בחינת הדעת שבראש ראה ההפרש, כמה לקח משל לבן, ממה שהיה נותן הוא בזכותו ללבן. וכל זה שהגיע ליעקב, לא היה אלא בכח אלו המקלות ששם אצל הצאן. פי' כי המקלות ה"ס העוביות דמלכות שממנו מתתקן סוד המסך דחירק, שבכח שממעט קו השמאל מג"ר לו"ק, בכח זה הוא מיחד אותו בקו ימין, (כנ"ל ב"א דף רצ"ד ד"ה רבי) ומיעוט זה מג"ר לו"ק מכונה זרוע. וז"ש וכל דא דסליק ביה יעקב לא הוה אלא בזרוע דאינון מקלות וגו', כי מתוך שהמשיך קו אמצעי על המסך דמקלות, ויצאו ג' קוין בבינה, בסוד תלת נפקי מחד זכה גם יעקב בג' הקוין בסוד חד בתלת קיימא.