זהר

ש) ועל דא, כד אתא אברהם, מה כתיב, ויעבור אברם בארץ. דעד לא הוה קיומא דאבהן, ולא אתו זרעא דישראל בעלמא, דיפוק שמא דא, וייעול שמא עלאה קדישא. כד הוו זכאין ישראל, אקרי ארעא, על שמא דא, ארץ ישראל. כד לא זכו, אקרי ארעא על שמא אחרא, ארץ כנען.

פירוש הסולם

ש) וע"ד כד אתא אברהם וכו': וע"כ כאשר בא אברהם מה כתוב, ​ויעבור אברם בארץ וגו' והכנעני אז בארץ, כי עוד לא היה הקיום של האבות, דהיינו המוחין שהמשיכו להנוקבא, הנקראת ארץ, ועוד לא באו זרע ישראל לעולם, שיצא שם זה של כנען מהארץ, ויכנוס בה שם העליון הקדוש, שהוא ישראל, פירוש. ארץ, ה"ס הנוקבא דז"א. וכל עוד שלא תקנו אותה האבות בסוד ג' קוין, היתה רק בבחינת קו שמאל בלבד שה"ס זהב שנמשך ממנו פסולת הזהב, שהוא בחינת נחש הקדמוני הנקרא כנען, (כנ"ל בדיבור הסמוך) וז"ש הכתוב, והכנעני אז בארץ. וז"ש, כד הוו זכאין ישראל, אקרי ארעא על שמא דא ארץ ישראל, כאשר היו ישראל צדיקים והמשיכו ג' הקוין להנוקבא, ונזדווגה עם ז"א הנקרא ישראל, נקראת אז הארץ על שם הזה ארץ ישראל, דהיינו על שם ישראל התחתונים שתקנוה, וע"ש ז"א בעלה. כד לא זכו אקרי ארעא על שמא אחרא. ארץ כנען. כשלא זכו ישראל, והשאירו הנוקבא בקו שמאל שיש בו פסולת הנקרא כנען, נקראת אז הארץ בשם אחר. דהיינו ארץ כנען.