זהר

ש) שירו ליי' שיר חדש, דכר. מ"ט הכא שיר, ומשה אמר שירה, נוקבא. אלא התם במשה ארונא לחודא, זאת, נפקת מן גלותא, היא ואוכלוסהא, ולא יתיר. ובג"כ את השירה הזאת, נוקבא. אבל הכא ארונא, ומה דהוה גניז בגויה נפיק. ובגין ההוא דהוה גניז בגויה, אתמר שיר חדש, דכר.

פירוש הסולם

ש) שירו לה' שיר חדש: הוא שיר זכר. שואל מהו השינוי שכאן שיר, שהוא זכר. ומשה אמר שירה, שהיא נקבה. שנאמר, אז ישיר וגו' את השירה וגו'. ומשיב, אלא שם במשה היה ארון לבד, כי זאת, שהיא המלכות הנקראת זאת ונקראת ארון, יצאה מן הגלות היא והמוניה, השכינה וישראל, ולא יותר, ומשום זה נאמר את השירה הזאת שהיא נקבה. כי נאמרה על השכינה שהיא נקבה. אבל כאן, הארון, שהוא המלכות, ומה שגנוז בתוכו, שהוא ז"א, יצא, ובשביל אותו שהוא גנוז בתוכו, שהוא ז"א, שהוא זכר, נאמר שיר חדש, שהוא זכר.