זהר

ש) וע״ד תנינן, קורעין לו גזר דינו של ע׳ שנה. מאן שבעין שנה. אלא אע״ג דאסכמו עליה כל אינון שבעין כתרי מלכא, דהוא אתחזי בהו, כלא אתקרע. בגין דעתיקא קדישא נטיל ליה לב״נ, והני מלי, כד מתערי עליה בחלמא בליליא דשבתא.

פירוש הסולם

ש) ועל דא תנינן וכו׳: ועל כן למדנו, קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה. מה הם שבעים שנה, ומשיב, שפירושו, אלא אע״פ שהסכימו עליו כל אלו ע׳ ספירות המלך, שהם חג״ת נהי״מ שבכל אחד עשר ספירות. שהוא נראה בהן, הכל נקרע. משום שעתיקא קדישא לוקח את האדם, כלומר שמגין עליו. והדברים אמורים, אם עוררו עליו בחלום בליל שבת. כלומר, אם מתענה תענית חלום. ולא שאר תעניות.