זהר

שצ) בההוא יומא דאתקם משכנא, כד שארי משה לאקמא ליה, בחד בניסן הוה, ובההוא זמנא, תקיפו דסט"א הוה בעלמא, דהא ביומי דניסן, ריש תורא בדיקולא. תנינן. ובניסן שארי משה, וחמא ליה לסמא"ל, אזיל סחרניה, לערבבא ליה, ואתגבר עליה משה, וכדין, ויתן את אדניו. שארי הוא ויהב לתתא, ושארי מאן דשארי ויהב לעילא דא לקבל דא.

פירוש הסולם

שצ) בההוא יומא דאתקם וכו': ביום ההוא שהוקם המשכן, כשהתחיל משה להקים אותו, אחד בניסן היה. שבזמן ההוא, תוקף הסטרא אחרא הוא בעולם. כי בימי ניסן, למדנו שאפילו ראש השור הוא באבוס, עלה לעליה, והשמט הסולם מתחתך, שלא יעלה אחריך להזיקך. (פסחים קיב:) ובניסן התחיל משה להקים המשכן, וראה את סמא"ל הולך סביבו לבלבל אותו, ונתגבר עליו משה, ואז, ויתן את אדניו, התחיל הוא ונתן למטה את האדנים, והתחיל מי שהתחיל, דהיינו הקב"ה, ונתן למעלה את האדנים, (ע"ד שנתבאר באות שע"ה) זה כנגד זה.