פירוש הסולם
שצ)
יהי מארת ברקיע השמים וגו' יהי מארת חסר, רבי חזקיה אומר מאורת דשריא ביה תוקפא דדינא, קילטא דדינא: יהי מארת וגו' כתיב מארת חסר ו', רח"א מארת ששרוי בה תוקף הדין וקליטת הדין. פירוש מארת היינו המלכות נוקבא דז"א, וע"כ חסר ו' שהוא לשון קללה, משום שיש בה בהמלכות, ב' בחינת דינים, א) הוא תוקף הדין הרובץ עליה מכח הצמצום א', שלא תקבל לתוכה אור ישר, שדינים אלו הם משורשה עצמה. ב) הוא החשך אשר בה, שקלטה מן הבינה.
(כנ"ל דף ר"ע אות של"ב) וע"כ נקרא
קילטא דדינא, שאינו מעצמה אלא ממה שקלטה מאחרים כמ"ש שם.
רבי יוסי אמר, יהי מארת לתתא איהי סיהרא דבה תליא אסכרה לרביי עלמא, ובה תליא מארת: רבי יוסי אומר הטעם שכתוב מארת חסר ו' שהוא לשון קללה. משום שהכתוב אומר יהי קללה למטה, כי היא הלבנה, דהיינו המלכות, שבה תלוי מיתת אסכרה לתינוקת שבעולם התחתון, ובה תלוי קללה. והוא חולק על רבי חזקיה, שפירש לשון מארת וענין הקללה למעלה בעולם אצילות. דהיינו במלכות דאצילות עצמה, שיש בה עצמה, תוקפא דדינא וקילטא דדינא, אלא הפירוש הוא למטה בעולם התחתון נמשך מהמלכות מארת וקללה, ועל שם הקללה שלמטה, נקראת המלכות מארת בלי ו'. וביאור הענין
(עי' לעיל דף צ"ו ד"ה ביאור) בגין דאיהי נהורא זוטרא מכל נהורין וזמנין דאתחשכא ולא מקבלא נהורא, משום שהוא אור הקטן מכל האורות דאצילות, כלומר אור האחרון מכל האורות, ולפעמים נחשכת ואינה מקבלת אור, ע"כ נמשך ממנה למטה אסכרה וקללה.
פירוש, בעת שהמדרגות מתמעטות מכח עלית המלכות דכל מדרגה להבינה שבה, שמחמת זה, יורדים בינה ותו"מ דכל מדרגה להמדרגה שמתחתיה, נמצאים אז הבינה ותו"מ דמדרגת המלכות יורדים לבי"ע דפרודא, ששם הקליפות, להיותה אור אחרון והקטן מכל האצילות, ואין אחריה עוד שום מדרגה דקדושה, שהבינה ותו"מ שבה יפלו שמה. ומחמת מיעוט הזה נמשך ממנה האסכרה לרביי, וז"ש
בגין דאיהו נהורא זוטרא וכו' כי בעת שנחשכת, דהיינו בעת המיעוט, יורדים בינה ותו"מ שלה לפרודא ונותנים כח למזיקים וקליפות.
