זהר

שצט) המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים וגו'. ר' חייא פתח ואמר, בית והון נחלת אבות, וכי נחלת אבות אינהו, והא קב"ה יהיב כלא לב"נ. אלא, דכיון דאחסין ביתא לבר נש וממונא, לזמנין דיחסין כלא לבריה, ויהא אחסנא דאבות. אבל ומיי' אשה משכלת, בגין דאתתא, אחסין לה ב"נ, מעם קב"ה אחסין לה, דהא לא יחסין לה קב"ה לב"נ, אלא כד מכריזין עליה ברקיעא.

פירוש הסולם

שצט) המלאך הגואל אותי וגו': ר' חייא פתח ואמר,​ בית והון נחלת אבות ושואל וכי נחלת אבות הם, והרי הקב"ה נותן הכל לבן אדם. ומשיב, כיון שהקב"ה מזכה את האדם בבית והון, לפעמים שיוריש הכל לבנו ויהיה אצלו נחלת אבות. אבל ומה' אשה משכלת, כי אשה, כשהאדם זוכה בה, מן הקב"ה זוכה אותה, כי אין הקב"ה מזכה בה את האדם, אלא אחר שמכריזים עליו ברקיע.