זהר

שצח) והיינו בחמיסר יומין, דכתיב בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה. וכתיב אך בעשור לחדש השביעי. וכלא רזא חדא, כד קיימא עלמא דאתי ברזא דכל עשר אמירן, על האי חדש, אקרי בעשור. וכד אתרשימת סיהרא באשלמותא חדא בינייהו, אקרי בחמשה עשר, דהא ה' אתחברת ואתחקקת בינייהו.

פירוש הסולם

שצח) והיינו בחמיסר יומין וכו': והיינו שהמלכות נקראת בשם הויה, היא בחמשה עשר יום, שכתוב, בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה. וכתוב, אך בעשור לחדש השביעי. והכל הוא סוד אחד, כשעומד עולם הבא, שהוא בינה, בסוד כל עשר מאמרות, שהם עשר ספירות שלה, על חדש הזה, שהיא המלכות, היא נקראת בעשור. וכאשר נרשמה הלבנה ביניהם של ע"ס דבינה, בהשלמה אחת, המלכות נקראת בחמשה עשר, כי ה' שהיא מלכות, נתחברה ונחקקה בין ע"ס דבינה.