זהר

שצח) תקע בשופר, איהו לשון תקיעה, דודאי שכינתא תתאה איהי תקיעה דקב״ה מסטרא דימינא, ואתקריאת שברים דיליה, מסטרא דשמאלא. ואתקריאת תרועה דיליה, מסטרא דעמודא דאמצעיתא, דאיהו דעת ובגין דא אתמר, אשרי העם יודעי תרועה. יודעי בדעת, דאתמר ביה בדעתו תהומות נבקעו. ובדעת חדרים ימלאו.

פירוש מעלות הסולם

שצח) תקע בשופר איהו וכו׳: תקע בשופר, הוא לשון ​תקיעה, שפירושה זווג, מלשון נפל מן הגג ונתקע (יבמות נ״ד:) כי ודאי השכינה התחתונה היינו מלכות היא תקיעה של הקב״ה היינו ז״א, מצד הימין שהוא חסד. העולה לחכמה. ונקראת שברים שלו מצד השמאל, שהוא גבורה, העולה לבינה. ונקראת תרועה שלו, מצד העמוד האמצעי, שהוא תפארת העולה לדעת. ומשום זה נאמר אשרי העם יודעי תרועה. כתוב יודעי, ולא כתוב שומעי, או תוקעי תרועה, אלא יודעי בדעת, שנאמר בו בדעתו תהומות נבקעו, ובדעת חדרים ימלאו.