זהר

שצז) וכלא בעבידתא קדמאה עלאה, דשמיה קדישא אתאחיד ביה, ואיהו הוא כלא. שבעה ככבי אינון, לקבל שבעה רקיעין, וכלהו מדברי עלמא, ועלמא עלאה, עלייהו, ותרין עלמין נינהו, עלמא עלאה, ועלמא תתאה, תתאה כגוונא דלעילא, דכתיב מן העולם ועד העולם, מלך עלאה, ומלך תתאה.

פירוש הסולם

שצז) וכלא בעבידתא קדמאה עלאה דשמיה קדישא אתאחיד ביה, ואיהו הוא כלא: והכל, דהיינו כל שיעורי קומה שמודד הרקיע, נעשה בפעולת רקיע הראשון העליון, שהשם הקדוש נתיחד בו, והוא הכל, והיינו הרקיע שבפה דא"א, שהוא הוציא בינה ותו"מ דא"א לבר מראש, והוא הרקיע הראשון העליון שבהעולמות, והשם הקדוש, דהיינו השם אלקים, נתיחד בו, כי בירידתו מפה לחזה דא"א, מעלה אתוון אל"ה לראש א"א, ומתחברות עם אתוון מ"י, ונשלם השם אלקים, ואיהו הוא כלא, כי הוא כולל בתוכו כל האורות התחתונים, וכבר נתבאר זה (לעיל דך ז' ד"ה והמשכילים ע"ש). ורקיע זה מכונה בדברי ר"י לעיל (דף רפ"ט אות שס"ה) בשם שבעה רקיעים ע"ש בהסולם.
שבעה ככבי אינון, לקבל שבעה רקיעין וכלהו מדברי עלמא ועלמא עלאה עלייהו: ז' כוכבים הם כנגד ז' רקיעים, וכולם מנהיגי העולם ועולם העליון עליהם. פירוש, כבר ידעת, שרקיע, פירושו סיום החדש שנעשה ע"י צמצום ב'. דהיינו ע"י עלית המלכות לבינה. ויש בזה פועל ופעולה, המכונים כוכב ורקיע, הפועל את הסיום נק' כוכב, ופעולת הסיום עצמה נקראת רקיע. גם ידעת שרקיע העליון שבפה דא"א מכונה ז' רקיעים כנגד חג"ת נה"י, שהוא עליון עליהם וכוללם בתוכו. (כנ"ל דף רפ"ט אות שס"ה) וא"כ יש בהם ז' ככבים, כי כח הפועל של כל רקיע מהז' נקרא כוכב. אמנם זה אמור, רק בפועל ופעולה של צמצום ב', מה שאין כן כח הפועל של צמצום א', אינו נקרא בשם כוכב. ולפי"ז לא היו צריכים הכוכבים לשלוט רק בבינה, שנצטמצמה רק מצמצום ב', אבל בהמלכות שנצטמצמה עוד מצמצום א', אין הכוכבים צריכים לשלוט שם ולהנהיגה. אלא, מכח שיתוף המלכות בבינה, נתקנה המלכות בכל תיקוני הבינה, וע"כ פועלים הכוכבים בהמלכות כמו בהבינה.
וז"ש וכלהו מדברי עלמא, וכל ז' הכוכבים מנהיגים את עולם התחתון, שהוא המלכות, ועלמא עלאה עלייהו, ועולם העליון, שהוא בינה, מיוסדת עליהם על הכוכבים, ולא עולם התחתון, שהיא המלכות שכח הצמצום שבה אינה כלל בבחינת כוכב, כנ"ל, ועכ"ז גם עולם התחתון מתנהג על ידי הכוכבים, ומפרש הטעם, ותרין עלמין נינהו, עלמא עלאה ועלמא תתאה, תתאה כגוונא דלעילא, ב' עולמות הם, עולם העליון בינה, ועולם התחתון מלכות, והתחתון, שהיא מלכות, נתקן כעין העליון שהוא בינה. וע"כ כל תיקוני עולם העליון נוהג בעולם התחתון, וגם עולם התחתון מתנהג ע"י הכוכבים כמו העליון, דכתיב מן העולם ועד העולם, שיורה, שכל שישנו בעולם העליון, עבר ונתקן בעולם התחתון. מלך עלאה מלך תתאה, עולם העליון הוא מלך העליון דהיינו בינה, עולם התחתון הוא מלך התחתון דהיינו מלכות.