זהר
שצה) ותא חזי, הכי אוליפנא, עלמא תתאה, אתחזי ליה ליעקב, כמה דאתחזי ליה למשה, אלא דלא יכילת, עד דהוו י"ב שבטין בביתא, לאתקשרא בהו. וכדין, אתדחיית רחל, ונטלת איהי ביתא, בכלהו שבטין, והות עקרא דביתא, וכדין מושיבי עקרת הבית, אמר יעקב, הא מטא זמנא דישתלימו י"ב שבטין, וודאי עלמא דלעילא ייחות ליה לביתא, ואתקשרא בהו. ומסכנתא דא אתדחייא קמיה, אי תימות הכא, לא אפוק מכאן לעלמין. ולא עוד, אלא בארעא דא, לא אתחזי לאשלמא ביתא, בגין כך,
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף, עד לא ישתלימו שבטין.
