זהר

שצה) ושבת איהי אות ברית מילה, אות דתפלין. מאן דמחלל דא, כאילו מחלל דא תפילין דרישא לקבל זכור, תפילין דיד לקבל שמור.

פירוש מעלות הסולם

שצה) ושבת איהי אות וכו׳: ושבת היא אות, עם אות ברית מילה, דוגמת אות של התפילין, מי שמחלל זה היינו שבת, כאלו מחלל זה היינו תפילין. תפילין של ראש, נגד, זכור את יום השבת. תפילין של יד נגד שמור את יום השבת.
פירוש: ענין זה כתוב לעיל בהקדמה (אות ל״ב) וז״ל ועוד אלין דנטרין אות ברית בתחומיה דאיהו שמונה ימים. ונטרי אות שבת בתחומיה דאינון י״י מן יאהדונה״י, דבגינייהו אוקמוה מארי מתניתין דלא אשתכח בר נש פחות מתרווייהו, כתיב לא תקח האם על הבנים ואינון דלא אשתכחו בכל יומא בשתי אותות אלו, דאינון אות תפילין ואות ברית מילה בחול, ובשבת אות ברית ואות שבת כתיב בהון שלח תשלח את האם, ואי תמרון אמאי צריכין למהוי תרווייהו בכל בר נש בכל יומא, בגין דלא תשתכח שכינתא דאיהו י׳ מן אדנ״י יחידה בלא קב״ה דאיהו י' מן הוי״ה וכו׳ ומבאר שם (באות ל״ד) ב׳ האותות, אשר, אות שבת נוקבא היא שנאמר בה אות היא לעולם, ברית מילה הוא זכר שנאמר ברית מלח עולם הוא. ובחול אות תפילין נוקבא אות ברית דכורא עיי״ש.
וזה אמרו ושבת איהי אות ברית מילה אות דתפילין, כי שבת היא אות נוקבא דוגמת התפילין שהם אות בימות החול, ומתחברים ב׳ אותות שהם זו״ן בכל יום שבת שהיא מלכות עם אות ברית מילה שהוא ז״א. ובחול מתחברים. אות תפילין נוקבא, עם אות ברית מילה. ונמצא מאן דמחלל דא כאלו מחלל דא, כי שניהם רומזים למלכות. ומוסיף כאן שכמו בשבת עצמו נאמד זכור ושמור, כנגד יום ולילה של השבת, כך תפילין דרישא לקבל זכור תפילין דיד לקבל שמור.