זהר

שצד) ת"ח, השמים כסאי, דא רקיעא דיעקב שריא ביה, דאיהו דיוקנא עלאה, לכורסייא עלאה קדישא. והארץ הדום רגלי, דא רקיעא דדוד מלכא שריא ביה, לאתהנאה מזיוא דאספקלריא דנהרא. ובגין דבעי לאתפשטא יתיר לתתא אמר הדום רגלי. איזה בית אשר תבנו לי, דא בנין בית מקדשא. ואיזה מקום מנוחתי, דא בית קדש הקדשים דלתתא.

פירוש הסולם

שצד) ת"ח השמים וגו': בוא וראה, השמים כסאי, זהו הרקיע שיעקב שורה בו, שהוא צורה עליונה לכסא הקדוש העליון, דהיינו חג"ת דז"א. והארץ הדום רגלי, זהו הרקיע שדוד המלך שורה בו, שהוא מלכות, להנות מזיו המראה המאירה, שהוא ז"א, ומשום שרצה להתפשט יותר למטה, מבחינת כסא העליון, אמר הדום רגלי. שהוא המלכות. איזה בית אשר תבנו לי, זהו בנין בית המקדש. ואי זה מקום מנוחתי, זהו בית קדש הקדשים שלמטה.