זהר

שצד) אמר ר' יהודה, תא חזי שלמותיה דיעקב, דלא בעי למיזל אלא ברשותיה דלבן, ואי תימא, זמנא אחרא אמאי לא, אלא בגין דדחיל יעקב, דלא ישבוק ליה, וישתלימו תריסר שבטין בארעא אחרא, וע"ד כיון דחמא דמטא שעתא דבנימן, ברח, כד"א ויברח הוא וכל אשר לו. דכיון דאתיליד בנימן, אתקשר שכינתא בכלהו שבטין, ונטל ביתא בהו. ויעקב הוה ידע ברוחא דחכמתא, דכד ישתלימו תריסר שבטין, דשכינתא תתקשר בהו, ורחל תמות, ואיהי נטלא ביתא.

פירוש הסולם

שצד) אמר רבי יהודה וכו': מכאן עד סיום הפרשה, כבר נתבאר לעיל דף ק' מאות רמ"ו עד אות רנ"א.