זהר
שצד) א"ר יהודה תא חזי שכך הוא, דכתיב
מלך אסור ברהטים. וכתיב בתריה מה יפית ומה נעמת. ואמר ר' יהודה, באותו זמן, עתיד הקב"ה לשמח עולמו, ולשמוח בבריותיו, שנאמר
ישמח ה' במעשיו. ואזי יהיה שחוק בעולם, מה שאין עכשיו, דכתיב
אז ימלא שחוק פינו וגו'. הה"ד
ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים. שאזי עתידים בני אדם לומר שירה, שהוא עת שחוק. רבי אבא אמר, היום שישמח הקב"ה עם בריותיו, לא היתה שמחה כמותה, מיום שנברא העולם, והצדיקים הנשארים בירושלים, לא ישובו עוד לעפרם, דכתיב
והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו. הנותר בציון ובירושלם דייקא.
