זהר

שצד) והיינו דתנינן, דאמר קב"ה ליהושע, וכי ישראל אטימין אינון, ולא אתפרעו ולא אתגלייא, ולא קיימין קיימא דילי, ואת בעי לאעלא להו לארעא, ולאכנעא שנאיהון. שוב מול את בני ישראל שנית. ועד דאתפרעו ואתגלייא האי ברית, לא עאלו לארעא, ולא אתכנעו שנאיהון. אוף הכא, כיון דאתנדבין ישראל, בהאי את, אתכנעו שנאיהון תחותייהו, וברכאן אתחזרו לעלמא, הה"ד בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'.

פירוש הסולם

שצד) והיינו דתנינן וכו': והיינו שלמדנו, שאמר הקב"ה ליהושע הרי ישראל ערלים הם, שלא פרעו ולא נגלה בשר קדש, ואינם מקימים הברית שלי, ואתה רוצה להביאם לארץ, ולהכניע את שונאיהם, שוב מול את בני ישראל שנית. ומטרם שפרעו ונתגלה ברית הזה לא נכנסו לארץ, ולא נכנעו שונאיהם. אף כאן, כיון שהתנדבו ישראל באות ברית הזה. נכנעו שונאיהם תחתיהם, והברכות חזרו לעולם. וזהו שכתוב​בפרוע פרעות בישראל, שה"ס פריעה, בהתנדב עם, שהתנדבו לשמור את זה, ברכו ה'. ומטעם זה התחילה שירת דבורה וברק בפסוק הזה.