זהר

שצד) ותניא מלה בתראה דעשר אמירן דאורייתא, לא תחמוד אשת רעך, בגין דהאי כללא דכלהו. ומאן דחמיד אתתא אחרא, כאלו אעבר על אורייתא כלא. ברם לא אית מלה דקיימא קמי תשובה, וכ״ש אי קביל עונשיה כדוד מלכא. אמר רבי יוסי, תנינן, כל מאן דחב ואתפרש מההוא חובא, תשובה קא מעלייא ליה טפי. ואי לאו, לא סליק בידיה תשובה, ולא מעלייא ליה. אי הכי, דוד היך לא אתפרש מבת שבע לבתר. אמר ליה, בת שבע דידיה הות, ודידיה נטיל, דהא מית בעלה.

פירוש הסולם

שצד) ותניא מלה בתראה וכו׳: ולמדנו המלה האחרונה, של עשרת הדברות של התורה, היא לא תתמוד אשת רעך. משום שזה הוא כלל כולם. ומי שחומד אשה, אחרת, כאלו עבר על התורה כולה. אמנם אין לך דבר שעומד בפני התשובה. וכל שכן אם קבל ענשו כדוד המלך. א״ר יוסי, למדנו כל מי שחטא ונפרש מהחטא ההוא, התשובה מועילה לו ביותר. ואם לא נפרש אין התשובה עולה בידו, ואינה מועילה לו. ושואל, אם כן, דוד, איך לא נפרש מבת שבע לאחר כך. אמר לו בת שבע שלו היתה, ושלו לקח, כי בעלה מת.