זהר

שצג) כד נפק למיזל לארחיה, לארבע סטרין אקיפו ליה, לארבע זוויין דעלמא נטרו ליה, בשעתא קלה אתרגיש מאילנא לעילא, למיטר אילנא דלתתא, וכדין ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה. כדין ויקרא שם המקום ההוא מחנים.

פירוש הסולם

שצג) כד נפק למיזל לארחיה וכו': כשיעקב הלך לדרכו, כלומר כשהלך לקבל אלו ג' הבחינות הנ"ל מאו"א, בשביל הנוקבא, לארבעה צדדים, חו"ב תו"מ, הקיפו אותו, שעלה למ"ן לאו"א, ובסוד הקו האמצעי וגילה שם ד' אורות חו"ב תו"מ, בסוד אור מקיף. לארבע זויות העולם, שהיא הנוקבא הנקראת עולם, שמרו אותו, שהמשיך את חו"ב תו"מ מאו"א. לנוקבא בכל השלמות, ורק בזמן מועט נתרגש מהמקום העליון, דהיינו מן, תוקפי דהורמני זקיפין מלעילא, שהוא שליטת השמאל שבאו"א. שמשם מתפשטים מלאכים המתהפכים לכמה גוונים, ועליהם נאמר ויפגעו בו מלאכי אלקים, דהיינו שנפגע ונתרגש מהדין שבהם. והיה זה, כדי לשמור האילן שלמטה, פירוש, כדי שיעלה מ"ן לאו"א ויגלה שם הקו האמצעי, לשמירת האילן שמלמטה, שהיא הנוקבא, מן הדינים, ואחר שהמשיך קו האמצעי, אז נאמר, ויאמר יעקב כאשר ראם, כשגילה בהם הראיה שהיא המוחין דחו"ב תו"מ היוצאים על הקו האמצעי, אמר מחנה אלקים זה, שייחד את מלאכי אלקים למחנה אחת ונעשו סמכין אל הנוקבא, לד' זוית שלה. ואז, ויקרא שם המקום ההוא מחנים, דהיינו שנעשו ד' מחנות לד' זוית של הנוקבא. בסוד ד' רגלי הכסא כנ"ל.